אומנות השגת היעדים, איך לעשות את זה נכון.

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

“אומנות השגת היעדים” – להגדיר את היעד שלך נכון ובמדויק

אלברט איינשטיין אמר “אדם שמעולם לא עשה טעות, הוא אדם שמעולם לא ניסה דבר מה חדש”

מי מאתנו לא מציב לעצמו יעדים, מטרות ומשימות לביצוע. אבל מה גורם לנו לא להצליח?

למה לא פעם אנחנו מרגישים תחושת אכזבה או כישלון בדרך ליעד?

“דמיינו לעצמכם אדם שמחליט בוקר אחד כי הוא רוצה להיות אלוף ישראל במרתון. עד כאן הכל בסדר, מטרה נהדרת המשלבת אתגר וספורט, אלא מה, אותו אדם רוצה להיות האלוף בתחרות שמתקיימת ממש עוד חודשיים, כיום הוא רץ 10 ק”מ בשבוע וגם זה אחרי מאבקים אישיים. מה צפוי אותו אדם לחוות ביום המרתון? מעבר לכאב הפיסי המובטח הרי שחווית המרתון שלו עומדת להסתיים במפח נפש, אכזבה עמוקה ותחושת כישלון. אותו אדם עשה טעות בסיסית אחת, הוא הציב לעצמו יעד לא ראלי, והטעות הזו משקפת התנהלות יום יומית של אלפים באזורי חיים שונים. אותו אדם אם היה מציב לעצמו למטרה להיות אלוף המרתון בעוד שנה… ייתכן ובמשטר אימונים נכון היה משיג את המטרה או לפחות מתקרב ליעד וחווה דרך נפלאה”.

עוד לפני הבחירה הנכונה (הכל מפורט ממש בפסקה הבאה) לפני שמגדירים יעד צריך לעצור ולחשוב, מה מנע ממני לעשות את הצעד לפני? ביקורת חיצונית? ביקורתיות עצמית? היציאה ליעד חדש צריכה להיעשות ממקום של ביטחון עצמי, לא ממקום של פחד, אנחנו עסוקים יותר מידי בשאלה מה יהיה אם אכשל, מה יגידו, בכדי להצליח צריך לשנות את “הפקודה” צריך לעבור לשיח של “אני יכול, אני רוצה”, להפסיק להגדיר את עצמי או את הביצועים שלי ע”פ דעות של אחרים, כשאנחנו עסוקים במה שאומרים עלינו אנחנו פשוט לא מרוכזים, חוסר ריכוז או חוסר יציבות גורמים לרמת הביצוע לרדת, למוטיבציה להיפגע ומכאן מגיעה תחושת הפחד מהעשייה.

בכדי להציב לעצמנו יעד אנחנו קודם כל צריכים לבחור ביעד ראלי, אין זה אומר שעלינו להסתפק במטרות קטנות או לוותר על שאיפות, ההפך, אבל עלינו לוודא שהיעד שלנו נכון לנו ומדויק עבורנו.

אבל עוד בטרם ניגע בהתאמת היעד בואו נתחיל בכוחות המשפיעים עלינו ביציאה אל מטרה חדשה.

בכדי להציב לעמנו יעד אנחנו צריכים להבין שקודם כל עלינו “לעזוב” את המקום שאנחנו נמצאים בו היום ולצאת למקום חדש, רבים כלל לא יגיעו לסיטואציה הזו ויחששו משינוי או הצבת יעדים ויבחרו בהישארות במקום המוכר, פעמים רבות הסיבה לתחושה זו היא ניסיון כושל בעבר, ניסיון שנבע מן הסתם בבחירה שאינה נכונה, לא במהות אלא בהתאמה לבוחר. בחירת יעדים לא ישימים יוצרת תסכול.

בכדי להצליח ולהגיע ליעד שבחרתם תבחרו נכון, מה זה נכון? תבחרו יעד ראלי מבחינת היישום, תבחנו מה נדרש מכם בכדי לממש את היעד? תעשו שיעורי בית, למדו מאחרים והכי חשוב וודאו שהיעד מתאים לכם, עומד ביחס ישר לערכים שלכם, מקדם אתכם ועושה אתכם מאושרים. אל תוותרו על הדרך וזכרו שאין קיצורי דרך. הדרך הטובה ביותר לצאת למסע האישי היא אימון, אימון ברכישת הרגלים, שינוי הרגלים, גיוס האמונה הפנימית והמוטיבציה הפנימית, הכרה בכישלון כניסיון וכחלק מהדרך אל היעד.

רבים חושבים שניתן להגיע אל היעד ללא יגיעה. בחיים (בניגוד לוויז) לא קיימים קיצורי דרך, בכדי לממש את היעד שלכם אתם צריכים לעבור דרך, להתחשל, ללמוד, לטעות ולנסות שוב. למעשה החבר הדמיוני הטוב ביותר שיכול להתלוות אליכם בדרך ליעד הוא “נחום תקום” אותה בובה שלא יודעת מנוחה ומתרוממת פעם אחר פעם מחדש.

יציאה ליעד חדש מלווה בחששות, זהו מנגנון הגנה מצוין כל עוד הוא אינו מנהל אתכם אלא משאיר אתכם ערניים, חדים וקשובים לרחשי הלב ולנופי הדרך. כאשר אדם רואה רק את היעד הוא מחמיץ את התהליך החשוב ביותר (הדרך), כל מכשול הופך לאסון גדול וההגעה ליעד תהיה נטולת סיפוק או במקרה הטוב תספק תחושת סיפוק קצרה וחולפת. בעולם האימון אנו מכנים זאת פרפקציוניזם, תכונה המנהלת אותנו ומכתיבה את הפעולות שנעשה, בחשיבה פרפקציוניסטית אנחנו מתעלמים מהדרך, משתוקקים ליעד בכל מחיר ולא פעם חוטאים גם בתכנון התוצאה (כלומר – רק ההגעה ליעד תחשב הצלחה). באופן הזה אם “נתקענו” בדרך או לא הגענו בדיוק בדרך שתכננו אנו חווים תחושת כישלון במקום תחושת סיפוק מעצם הדרך.

הירשמו לניוזלטר

קבלו עדכונים ומאמרים ישירות למייל שלכם!

מוזמנים לחקור עוד

אימון מנטלי לספורטאים ומצבי משבר

לעשות.

אודות

שמי גדי דקל, מאמן מנטלי לספורטאים ולהתמודדות עם משברים, בעשרים וחמש השנים האחרונות אני עוסק באימון, ניהול, שיווק והפקה של אירועים תוך התמקדות באירועי ספורט, ליווי ספורטאים, קידום פרויקטים ויזמות בספורט.

תחומי פעילות העולם המנטלי ועולם הספורט

רשתות חברתיות

פוסטים אחרונים

דילוג לתוכן