אימונים בצל הקורונה

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

השפעות והתאמות בקרב ספורטאים מקצוענים
ראיון עם דניאל דוביצקי אלוף ישראל בחתירה “זוגית” 2019

גילוי נאות: רק יד המקרה היא כי הבוקר פורסמה בידיעות ספורט כתבה על החותר דני פרידמן הנמצא עם דניאל במחנה אימון באיטליה. כתבה זו הוכנה לפני יומיים ואושרה אמש ע”י דניאל.

לפני שבוע היינו עדים לגמגומים בהנהלת מכבי ת”א לגבי קיום משחק היורוליג עם או בלי קהל, בהתאחדות לכדורגל דחו משחקים וברחבי אירופה החלו לצוץ משחקים ללא קהל, היפנים אומנם דבקים בקיום האולימפיאדה המתוכננת (הלוואי) אבל אותות המגפה המתפשטת מתחילה להיות מורגשת גם בספורט ובגדול מבלי לדלג על שום ליגה ברחבי הגלובוס. אם עד לפני מספר שבועות הנגיף היה נחלת המזרח הרי שבשבועות האחרונים התפשטותו המהירה באירופה וארה”ב טרפה את הקלפים והפגיעה בענפי הספורט הולכת ונעשית גדולה ומורכבת בכל יום שעובר.

ישנן משמעויות לא פשוטות הנגזרות מהתמודדות עולם הספורט עם הנגיף הסורר.
זו קודם כל בעיה כלכלית מהצורך לנהל משחקים ללא קהל, מדחייה ומצרכי ארגון מחדש שאינם פשוטים כלל (ראו את “התסבוכת הלוגיסטית” של מכבי באירוח הקבוצה הספרדית), אבל למרות שכסף מנהל את העולם בחרתי הפעם לגעת בזווית האישית, של הספורטאי בקצה שלפתע צריך להתמודד עם מציאות חדשה ולא פשוטה.

ואם כבר ראיון עם ספורטאי המתכונן לתחרויות הבחירה במקרה או לא הובילה אותי לא פחות ולא יותר אל ארץ המגף מוכת הקורונה ואל עיירה פסטורלית בגבול שוויץ, שם הרחק מישראל אך קרוב מאד למגפה נמצאים שניים מהחותרים המובילים של ישראל (דני פרידמן ודניאל דוביצקי) ששוהים במקום כבר מחודש פברואר במסגרת מחנה אימונים, מחנה שהחל עם הרבה תקוות ולפתע מתמודד עם חוסר וודאות.

לאחר יום אימונים ארוך קבעתי שיחת טלפון עם הצעיר שבחבורה, דניאל דוביצקי
בן ה 19, אלוף ישראל בחתירה “זוגית” 2019 המדורג כיום 10 באירופה ומחזיק גם בתואר סגן אלוף ישראל עד גיל 23. ניסינו לקיים שיחה נינוחה ואופטימית, בכל זאת החברה ממוקמים באחד האזורים היפים בעולם וללא המצב הסבוך באיטליה היו כבר עמוק בסבב התחרויות.

כמאמן מנטלי לספורטאים עניין אותי בעיקר לשמוע מספורטאי תחרותי פעיל על ההתמודדות היום יומית בסביבה משתנה הכפופה לגזרות ושינויים כמעט יום יומיים.
דניאל נמצא במחנה הן כיריב אימונים לשייט הבכיר דני פרידמן והן במסגרת הכנותיו למספר תחרויות.

מתחילים לחתורBUONA SERA (ערב טוב) דניאל, מה המצב באיטליה?
דווקא קולו של דניאל (חרף השימוש באפליקציית הווצאפ המתכתית משהו) נשמע רגוע. “ערב טוב, הכל בסדר, סיימתי יום אימונים נוסף”, אז איך מתמודדים עם כל המצב הזה? אלו התאמות נדרשות ומה בעצם זה דורש מכם כספורטאים תחרותיים הנמצאים במחנה אימון?

דניאל חושב לרגע ופוצח בנאום מלא ביטחון (נראה שהצד המנטלי מבוסס חזק),
“אני חותר מגיל 12, אחרי שהתאהבתי בענף החלטתי להפוך אותו למקצוע ולהיות ספורטאי תחרותי, כך שמכשולים בדרך הם רק מכשולים בדרך. הימים הלא פשוטים הללו מחייבים אותנו כספורטאים במשנה זהירות, זה אומר לאמץ את כל הכללים הידועים של היגיינה מוגברת, הימנעות מיותרת מהמצאות בקרבת קהל רב, שמירה על אורח חיים ספורטיבי ובחינה מחודשת כל יום של תוכנית האימון והמצב מסביב, בפרט כשאנחנו במחנה אימון במדינה כמו איטליה בימים סוערים אלו. אני מתאמן, מסיים וחוזר לחדר.

הגענו כבר לפני תקופה והמטרה הראשונה הייתה אליפות איטליה, האליפות הזו בוטלה כמובן וכרגע אנחנו ממתינים להחלטה לגבי גביע העולם (אמצע אפריל) ותחרות הקריטריון (סוף אפריל), אם המצב באיטליה יימשך התחרויות וודאי יבוטלו או יועברו למדינה אחרת. בהמשך דן מכוון כמובן למשחקים האולימפיים ואני לאליפות העולם עד גיל 23 המתקיימת בסלובניה בקיץ, אנחנו תקווה שהקלפים לא “יטרפו” ונוכל להתמודד בתחרויות החשובות ולהתקדם. (בזמן עליית הכתבה עדכן אותי דניאל כי גם תחרות גביע העולם נדחתה).

ביקשתי מדניאל להרחיב קצת על ההתמודדות עם המצב, המרחק מהבית וחוסר הוודאות. “אנחנו מורגלים בשהות במחנות אימונים של 2-3 חודשים כך שזה לעצמו פחות בעייתי, עם הזמן לומדים לנצל את הזמן למנוחה מנטלית במקביל לאימונים, לזמן לעצמך ומאמצים שגרה המותאמת לצרכים שלנו כספורטאים, בהיבט המנטלי סביב “הקורונה” אני מנסה קודם כל לנצל במקסימום את תוכנית האימון, אין לי שליטה על הקורונה כך שאני חייב לבודד את המחשבה הזו מהמשוואה, מתנתקים מהמונח “דאגה” ומתרכזים בלהיות הכי טובים שאפשר ולעשות את מה שמוטל עלינו במסגרת האימונים באופן המקצועי והטוב ביותר, זה כבר בשליטה שלנו.

לסיום אני מבקש להקשות (כזה אני) ושואל: ואיפה למעשה הקו האדום? איפה או מה כבר יסמן בעיה אמיתית? דניאל חושב לרגע ומוסיף ” תראה אי קיומן של תחרויות הדרוג עשוי לפגוע קודם כל בדני (פרידמן) הוא החותר הבכיר שמכוון למשחקים בטוקיו, מבחינתי אי קיומן של התחרויות הוא ירידה לטמיון של הרבה מאד עבודה קשה, בסופו של יום כספורטאים אנחנו מכוונים לשם, לתחרות, למדליה ולדרוג.

ובכדי לסיים בנימה אופטימית, ביום שאחרי הקורונה, מה השאיפה והיעד האישי?
“מבחינתי ללא ספק אליפות העולם, חלום גדול הוא המשחקים האולימפיים פריז 2024 ובמקביל להתקבל לאוניברסיטה מובילה באנגליה או ארה”ב שם ענף החתירה הוא ענף מוביל, יוקרתי ובעל משקל. Arrivedrci e buona Fortuna
ובשפתנו: להתראות ובהצלחה!

ועכשיו לסיכום שלי כמאמן מנטלי לספורטאים

זו ללא ספק תקופה מאתגרת, לכולם ולספורטאים בפרט.
העובדה שהדברים אינם בשליטתנו היא חיסרון בדיוק כפי שהיא יתרון, בהיבט המנטלי הספורטאי מתנתק ממה שאינו בשליטה שלו ומתרכז בדברים בהם הוא שולט, כמובן שחוסר הוודאות משבש תהליכים אבלן כאן נכנסת עבודה אישית מאומצת שתפקידה לשמור עליך בתלם ולהתבונן אל היום שאחרי.

בתקופה כזו ויותר מתמיד אנחנו צריכים להתנתק מהתוצאה ולהתרכז בדרך. על הדרך ברוב הזמן תהיה לנו שליטה, אנחנו צריכים לייצר לנו לוח עבודה מסודר, אפילו עמוס במידת מה שישאיר אותנו מפוקסים סביב המטרה ופחות “רגישים” לרחשי הסביבה,
זו בדיוק התקופה לאמץ את “פתק המטרות” אותו נייר עבודה אישי בו אנחנו מציבים לעצמנו מטרות גדולות (יומיות, שבועיות ואף רחוקות יותר) ומגדירים ממול את אבני הדרך (המטרות המידיות) בדרך אל היעד.

רבים מאתנו מעולים “בייצור משברים” במטרה לנסות ולנהל אותם.
הקורונה פה וזו עובדה. עובדה נוספת היא שכמו מחלות אחרות, מלחמות ותקופות משבר אחרות היא גם תעזוב, לכן בין אם אתם ספורטאים, אנשי עסקים או בכלל מהמוטרדים יותר, העסיקו את עצמכם בבניית ותכנון היום שאחרי, היו מוכנים, כי כשיגיע היום, לחיים יש תכונה לחזור מהר ובגדול, או אז מי שיהיה מוכן יתקדם מהר אל המטרה. זה לא שאסור להתלונן, לשתף ולדאוג בימים אלו, מותר וזה חלק טבעי מהחיים. אבל חוסן מנטלי שמאפשר לכם להתקדם, ליצור, לפרוץ יצוק מהיכולת להפנים את המצב, לטפל במה שבשליטה שלכם ולתכנן את הצעד הבא.

ועוד דבר קטן לסיכום, מותר ואף רצוי בימים המבולבלים/מלחיצים הללו (וודאי אם נקלעתם לבידוד של שבועיים) לעשות גם קצת חושבים, על מה היה, מה נשנה? איך נעשה עולם קצת יותר טוב ביום שאחרי. עשו גם לביתכם לעצמכם, הנה אולי גם הרווחתם כמה ימים של התנתקות, גם אם מאולצת, היא יכולה לספק זמן לתובנות ולחיזוק מערכות. שרק נהיה בריאים.

הירשמו לניוזלטר

קבלו עדכונים ומאמרים ישירות למייל שלכם!

מוזמנים לחקור עוד

אימון מנטלי לספורטאים ומצבי משבר

לעשות.

אודות

שמי גדי דקל, מאמן מנטלי לספורטאים ולהתמודדות עם משברים, בעשרים וחמש השנים האחרונות אני עוסק באימון, ניהול, שיווק והפקה של אירועים תוך התמקדות באירועי ספורט, ליווי ספורטאים, קידום פרויקטים ויזמות בספורט.

תחומי פעילות העולם המנטלי ועולם הספורט

רשתות חברתיות

פוסטים אחרונים

דילוג לתוכן