הנוער במצוקה, אפשר אחרת!

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אלו הילדים שלנו, שמשהו יתעורר ודחוף!

״גדי תעזור לי, הילד משתגע…זה לא משפט כותרת, זה משפט שאני שומע על בסיס יומי מהורים למתאמנים/ות שלי בשבועות האחרונים וזה הולך ומחריף! סיטואציית הקורונה נדונה ללא הפסקה בהיבט הסגר, הבידוד ומקדם ההדבקה, העסקים והחיים מתנהלים ביחס ישיר לנתונים יבשים (מספרים) ובכל ההמולה האפדימיולוגית הזו שכחתם להציל דור שלם!לבני הנוער לקחו את כל מסגרות השגרה,הם מבודדים חברתית, חיים פתאום ״בין הרגליים״ של ההורים שחלקם שוהה בבית, חולקים זמן עם אחים קטנים והכל בניגוד מוחלט לשגרת החיים הרגילה, אבל זה לא מסתיים פה, נטלו מהם (בניגוד למרבית מדינות העולם) את המעטפת הבית ספרית וכאילו לא די בכך עצרו לספורטאים/יות שבניהם את מסגרות האימון והתחרות. תחשבו על ילד/ה ששהו בכל יום 6 שעות בבית הספר, תוסיפו שעתיים אימון, שעתיים חברים ו… ועכשיו איך ״שורפים״ 10 שעות שהן חור שחור, איפה פורקים אנרגיה?התוצאה משולה ללבה הרותחת במעבה ההר ורק מחפשת את הסדק ממנו תתפוצץ. והיא מתפוצצת במקומות הכי לא צפויים, רמת המתח בין ההורים לצעירים חוצה גבולות, חוסר המעש והעייפות משעות זום המתווספות לשעות יתר המסכים, ועוד בעדר התאווררות חברתית או מסגרת אימון היא לא פחות מפצצה מתקתקת! ״הדבר היחיד שמנפץ חלומות הוא פשרה״ אמר ריצ׳ארד בך.

והנוער היום מוצא את הפשרות כבררת מחדל! ״גם ככה אין בית ספר אז למה ללמוד, גם ככה אין ליגה אז פשוט אפרוש, וגם ככה אין כלום אז ארבוץ מול המחשב״. אנחנו מייצרים דור של ״זאבים בודדים״כאלו שלומדים להסתדר לבד כי אין מסגרת, כאלו שלומדים לא לשתף ורק לפרוק תסכול. הם לומדים בשוגג ״שהם לא יוכלו להגשים חלומות כי עבור אלו צריך לבקש עזרה״. שגרה, מסגרת, נהלים, עד כמה שנדמה לנו שלפעמים הם מטרד, הרי שלרוב המכריע הם אוויר לנשימה, המסגרת והשגרה שומרות עלינו! חייבים לשחרר את בני הנוער לפעילות, להחזיר אותם למפגשים לפני שנמצא דור ״קר מרוחק ומנוכר״, להחזיר לפעילות הספורט שכל כל חיונית לבריאותם ובפרט הנפשית!אסון ההתנהלות הזה יעלה במחיר כבד.על הורים להיות הורים, בלתי אפשרי להיות גם הורה גם מורה, גם מאמן וגם חבר.בני הנוער צריכים לחזור למסגרות לטובתה של החברה בכלל ושלהם בפרט!אז מה עושים? כמה טיפים על רגל אחת:מצאו את הדרך לחלוק עמם זמן 1:1תנו להם זמן לדבר (בעיקר תקשיבו)!עודדו לפעילות ספורט יחידנית או בזוגנסו לייצר ״קפסולה חברתית״ 3-4 חברים קבועים שנפגשים לכמה שעות בשבוע.אל תטיפו ללא הפסקה, הפחיתו ביקורת. היו עריינים לשינויי התנהגות ומצבי רוח.ומצאו איך להוציא אותם מהחדר/ביתז, זו תקופה שצריך לעבור אבל חשוב למזער נזקים לא רק מיידיים אלא גם לעתיד.

הירשמו לניוזלטר

קבלו עדכונים ומאמרים ישירות למייל שלכם!

מוזמנים לחקור עוד

אימון מנטלי לספורטאים ומצבי משבר

לעשות.

אודות

שמי גדי דקל, מאמן מנטלי לספורטאים ולהתמודדות עם משברים, בעשרים וחמש השנים האחרונות אני עוסק באימון, ניהול, שיווק והפקה של אירועים תוך התמקדות באירועי ספורט, ליווי ספורטאים, קידום פרויקטים ויזמות בספורט.

תחומי פעילות העולם המנטלי ועולם הספורט

רשתות חברתיות

פוסטים אחרונים

דילוג לתוכן