מאמרים בנושא: אימון מנטלי לספורטאים ומצבי משבר

לגדל ילדים. חוויה, שיעור מתמשך במדעי ההתנהגות, בית ספר לאושר גדול המהול בהמון רגעים שמחים, קשים, מרגשים ומעצימים, אבל לגדל ילדים ספורטאים זהו כבר אתגר אחר לגמרי. כאשר אני מתבונן מהצד (מטפורית) במשפחה עם ילדים ספורטאים אני מבחין בדינמיקה שונה

“בעוד עשרים שנה תתחרטו הרבה יותר על הדברים שלא עשיתם מאשר על הדברים שעשיתם, הפליגו רחוק מהנמל המוגן, חלמו בגדול וגלו עולם” (מארק טווין) בלשון הצבאית כונו משפטי המוטיבציה “משפטים שנכתבו בדם”, אם נתעלם לרגע מהכאב הכרוך בהקזת הדם ונתמקד

כן מהצד תמיד נדמה לנו שדברים נראים כך וכך, אנחנו רואים כוכב גדול ומסתכלים על החוזה החדש, התהילה, על כמה זמן מסך יש לו ואיזה לוק של מליון דולר. אבל הוא בניגוד למטאורים לא נחת פה ככוכב, מה שאנחנו בוחרים

“אני כל כך מהיר שאתמול בלילה ניגשתי לכבות את האור בחדר והגעתי למיטה עוד לפני שהאור כבה” (מוחמד עלי). ההוויה של האלופים, צורת החשיבה והדיבור אינם רק משהו מולד, (הדוגמא הטובה ביותר היא אלופים אפרוריים שעשו ניסים ונפלאות רק בזכות

אלו הילדים שלנו, שמשהו יתעורר ודחוף! ״גדי תעזור לי, הילד משתגע…זה לא משפט כותרת, זה משפט שאני שומע על בסיס יומי מהורים למתאמנים/ות שלי בשבועות האחרונים וזה הולך ומחריף! סיטואציית הקורונה נדונה ללא הפסקה בהיבט הסגר, הבידוד ומקדם ההדבקה, העסקים

מתוך ההרצאה שלי להורים ולספורטאים: משחר האנושות מלמדים אותנו שהתוצאה (בספורט בכלל ובחיים בפרט) היא הדבר החשוב. מהרגע שעלינו כילדים למגרש הספורט מרבית האנרגיה של המערכת מוכוונת אל לוח התוצאות. אבל האם זו אכן השיטה הנכונה? האם הגישה הזו המקדשת

בימים אלו חשים אוהבי הספורט ברחבי העולם את חסרונו הגדול, הפסקת הליגות, דחיית תחרויות ושידורים חוזרים יוצרים בקרב מיליונים געגוע עז לחוויה הספורטיבית האישית. לא במקרה, הספורט הוא ללא ספק “הסם” הבריא ביותר שיש לנו להציע ובקלות ניתן להגדיר אותו

במהלך השבועיים האחרונים ביליתי כמו רבים אחרים באין ספור מפגשי זום. המפגשים שלי מטבע הדברים נסובו סביב עולם האימון המנטלי ומפגשים מקצועיים עם עמיתים בניסיון לתכנן את אירועי הספורט ליום שאחרי. עולם ה ZOOM אליו קפצנו תוך דילוג מרשים על

אלו מבינכם שזוכרים את מלחמת המפרץ לא ישכחו דמות אחת שהפכה לאייטם מרכזי בשידורים היום יומיים, נחמן שי. “המרגיע הלאומי” השאיר עם שלם בשליטה יחסית, “הנחמן” הנוכחי הוא פרופסור ברבש שעושה עבודה לא רעה בעיקר לנוכח ההיסטריה התיאטרלית של קרן

השפעות והתאמות בקרב ספורטאים מקצוענים ראיון עם דניאל דוביצקי אלוף ישראל בחתירה “זוגית” 2019 גילוי נאות: רק יד המקרה היא כי הבוקר פורסמה בידיעות ספורט כתבה על החותר דני פרידמן הנמצא עם דניאל במחנה אימון באיטליה. כתבה זו הוכנה לפני

לפני מספר שנים פגשתי את אחד ממאמני הכושר המובילים בישראל, אחד שליווה נבחרות, אימן בווינגייט ובמערכת החינוך בקיצור מאלו שהיית רוצה כמאמן הכושר האישי שלך, שוחחנו על אימונים, פציעות ועומסים והמשפט שהוא אמר לי חקוק אצלי עד היום: “הכי טוב,

בחוץ הולך להיות סוער בסופשבוע אז לכולנו יהיה שפע של זמן להתכרבל במיטה לחשוב ולחלום וזו הזדמנות מצוינת להבין ולהכיר את “נפלאות אזור הנוחות” ואיך ולמה כדאי לצאת ממנו. אז רוצו להביא שוקו חם, תדליקו תנור תכינו מחברת ועט (תצטרכו

בואו נדבר קצת על המוח, האימון המנטלי וספורטאי העל. ספורטאי העילית, אלו שצריכים להתמודד ברמות הגבוהות ביותר (אליפויות עולם/אולימפיאדה), ניחנים במספר תכונות אשר יחד יוצרות את “הקשיחות המנטלית” (MENTAL TOUGHNESS). תכונות אלו הכוללות ביו היתר: ביטחון עצמי גבוה, יכולת חסימה